מסר מאת סירוואן קאווסי לרגל חידוש פעילותו של הקונגרס הלאומי של כורדיסטן
בני ובנות ארצי הנכבדים, שלומות של חירות ועצמאות. אני מקווה שמסר זה מוצא אתכם בטוב.
מקור לגאווה ולשמחה עמוקה הוא לי לעמוד היום בקרב פטריוטים מסורים מן הדור החדש של כורדיסטן, ולדון בחידוש המאבק הלאומי ובהחייאת הקונגרס הלאומי של כורדיסטן (KNC). כבוד גדול הוא לי שאתם, בני ארצי הנכבדים, קיבלתם את ההחלטה ההיסטורית להמשיך את ענייננו הלאומי המקודש ואת המאבק לעצמאות תחת דגל הקונגרס.
בני ובנות ארצי הנכבדים,
כולנו יודעים כי המאבק לעצמאותה של כורדיסטן נמשך יותר ממאה שנה. את הפרקים הראשונים של תנועת השחרור שלנו הנהיגו ראשי שבטים, נסיכים ואישי דת. המלומד הדגול ג'מאל נבז הגדיר תקופה זו כ'שלב ההנהגה הקלאסית', שראשיתו בשייח' עוביידאללה משמזין וסופו בתנועתו של מולה מוסטפא ברזאני. לצד מנהיגים אלה נוסדו כבר בשנות השלושים של המאה העשרים ארגונים לאומיים כגון היווה, בראייתי ודארקר בדרום כורדיסטן. אנשי חזון כרפיק חילמי, שייח' מחמוד חפיד ודילדאר — משורר ההמנון שלנו 'איי רקיב' — היו בין מייסדיהם. לפיכך, כאשר שייח' מחמוד, מלך כורדיסטן, הכריז על עצמאות, לא היה זה מעשה פזיז אלא שיאו של מאבק מוסדי מאורגן.
מאותה תקופה ועד ימינו נשאו אנשי אקדמיה, סופרים, פוליטיקאים וארגונים לאומיים את לפיד העצמאות. אולם כאשר אנו משווים את העבר להווה, אנו מבחינים בנסיגה בתודעה הלאומית. אין ספק כי הדבר נובע בחלקו ממדיניות ההשמדה שנקטו כובשינו לאורך מאה שנה — ובפרט מן ההשמדה התרבותית המכוונת נגד שפתנו ונגד ההיסטוריה שלנו. ואולם הסיבה המרכזית לנסיגה מן האידאולוגיה של 'היות עצמנו' (Xoyîbûn) היא עלייתן של 'מפלגות לא־לאומיות' בכורדיסטן. גופים אלה נקטו ומוסיפים לנקוט מדיניות הרסנית כל כך כלפי העצמאות, עד שהם פועלים לא כמשחררים אלא כאדריכלי אסון לעם הכורדי.
בראשית המאה העשרים הכריז שייח' מחמוד על ממלכה עצמאית באזור קטן בדרום. לעומת זאת, בסוף אותה מאה — לאחר זוועות אנפאל, חלבג'ה ושרפת ארצנו — התעלמו מנהיגים כורדים מן האהדה העולמית שהתעוררה כלפי ענייננו. במקום זאת הם נסעו לבגדאד, נשקו למגפיו של סדאם צמא הדם והתחננו לאוטונומיה בלבד. בראשית המאה העשרים הציתה האומה הכורדית במזרח, בדרום ובצפון התקוממויות גדולות למען עצמאות. והיום, במאה העשרים ואחת, לאחר מאה שנות הקרבה, מנהיגים מתחרים ביניהם בקריאות לכניעה, לפירוק מנשק ול'דמוקרטיזציה של טורקיה'. המפלגה הלא־לאומית הדוברת כורדית מוסרת את כרכוכ ואת מחצית הדרום לידי הכובש. במזרח כורדיסטן — רוז'הלאט — המפלגות מפוצלות ומסוכסכות עד כדי כך שאינן מסוגלות להסכים אפילו על עיקרון יסוד אחד.
אנו מכירים באמיתות הללו מפני שאנו בוחנים את הסוגיה הכורדית דרך עדשת האינטרס הלאומי. ועם זאת, בתוך הכאוס הפוליטי שיצרו מפלגות אלה, אנו רואים תודעה לאומית מבטיחה הצומחת בקרב הצעירים והאינטליגנציה במזרח כורדיסטן. מן הקולנוע, מן הספרות ומן הפעילות האזרחית ניכר כי חלק זה של כורדיסטן מקדים כיום את האחרים בצעדים רבים. גם בצפון ובדרום מתהווים חוגים לאומיים רבים של אנשי רוח. תפנית חיובית זו יוצרת צורך דחוף במוסד לאומי דוגמת הקונגרס, שישמש קורת גג מאחדת לכל הפטריוטים הכורדים.
בני ובנות ארצי האהובים,
המאבק הלאומי של הדורות הקודמים, ובכללו מאבקו של הקונגרס, לא היה חף מליקויים. ארגונים דוגמת קאג'יק, פאסוק ולאחר מכן הקונגרס עצמו התקשו, חרף כנותם, להכות שורש עמוק בחברה. מניסיוני האישי אוכל לומר כי במשך שנים היה הקונגרס המוסד הלאומי הגדול ביותר מחוץ למולדת, ושלוחותיו הגיעו לתוך כורדיסטן. למרבה הצער, לפני יותר מעשור הופסקה הפעילות בשל מחלוקות פנימיות על 'הנשיאות'. חוסר שקיפות פיננסית, דיפלומטיה חלשה ובעיות מבניות נוספות הביאו לעצירת פעילותו של הקונגרס — כישלון שיידרש לנתח בפירוט בבוא העת.
בשנים האחרונות פגשתי פטריוטים רבים מן הדור החדש. ביניהם בלטו בן ארצי מאני רחימי ובן ארצי עטא ג'מאלי. בשונה מאנשי רוח הפועלים רק כאשר נוח להם, שני האדונים האלה פעלו ללא הפסקה ובהתנדבות להפצת המחשבה הלאומית ולהנחת היסודות למוסד לאומי מודרני. כאשר הציעו שאתמוך בהם בחידוש פעילותו של הקונגרס כמסגרת המאחדת את כל הפטריוטים, נעניתי בשמחה רבה. שמחתי לדעת שעמלם של בני ארצנו מן הדורות הקודמים לא ירד לטמיון. בהתאם לכך אני נכון להפקיד בידיהם את אתר הקונגרס במלואו, ובעתיד הקרוב אעמיד לרשותכם את כל הארכיונים והמסמכים ששמרתי.
לסיום אבקש להשיא כמה עצות. ארגון לאומי חייב להבטיח לעצמו מימון עצמאי; ועדת כספים מיומנת תוכל להבטיח שהקונגרס יישאר עצמאי במשאביו ובעל יכולת פעולה. לתקשורת תפקיד מכריע בהפצת התודעה הלאומית בציבור. נוסף על כך עלינו להקים מסגרות ארגוניות לאומיות בחלקיה הכבושים של כורדיסטן, ולכונן ועדה דיפלומטית המורכבת ממומחים השולטים בשפות וביחסים בין־לאומיים.
סוגיה מכרעת נוספת נוגעת לתקנון הפנימי, ובייחוד לנשיאות. חיוני לקבוע מנגנון שימנע מכל בן ארצנו — נאמן, פעיל ומבריק ככל שיהיה — לרכז את המוסד בידיו. עלינו להבטיח שלא נפרום את אשר ארגנו, כדי שהתקדמותנו לא תחזור לנקודת ההתחלה.
בני ובנות ארצי האהובים,
אני מביט במאבקכם המקודש באופטימיות. אני בטוח כי בזכות נוכחותם של פטריוטים יודעי דעת כמוכם צפוי לאומה הכורדית עתיד מזהיר. ברוכים הבאים לקונגרס הלאומי של כורדיסטן — מורשתו של המורה הגדול למחשבה לאומית, פרופסור ג'מאל נבז, שהגה את המוסד הזה בראשית שנות השמונים. במשך שנים היה הקונגרס במה לעשרות אנשי אקדמיה וחברה ומגדלור של תקווה לאלפים. אני סמוך ובטוח כי הדור החדש, במאמציו הנאמנים, ירומם את הקונגרס להיות הקול האמיתי והסמכות האחראית לעניינה של האומה הכורדית, בתוך הארץ ובזירה הבין־לאומית גם יחד.
מי ייתן ותעמדו תמיד לשירות האידאל המקודש של עצמאות כורדיסטן!
מי ייתן ודגלה הרם של כורדיסטן העצמאית יתנוסס לעד!
אחיכם ובן ארצכם: סירוואן קאווסי
9 בנובמבר 2025